הסקפטי
המשופשף
The Seasoned Skeptic
ארכיב: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21
|
The Seasoned Skeptic
ארכיב: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21
|
|
|
יצה ביקש מאיתנו לפרסם את המכתב הבא המתייחס לכתבה של נחום ברנע במוסף השבת של ידיעות אחרונות מ 5.11.2010, כתבה על אלי מזרחי.
מר נחום ברנע 05 נובמבר 2010 באמצעות עורך מוסף השבת של ידיעות אחרונות
א.נ.
על מנת שלא תקבל רושם מוטעה מרוח הדברים, אני מקדים ומספר לך שאתה העיתונאי האמין והחביב עלי ביותר, ורק בגללך ובגלל מאיר שלו אני קורא קבוע של מוסף השבת של ידיעות. מה שלא יקרה בעקבות מכתבי זה, אמשיך בכך. לא הייתי כותב לך אלמלא הזכרת אותי בכתבתך על אלי מזרחי, ואני מצטער מאד שהפכת אותי לקנה מידה לחומרת מעשיו. אין בין מעשיו הטיפשיים-חמורים של אלי כפי שהם מסופרים במוסף לבין מעשיי כול קשר ודמיון. לא אלאה אותך בדברים שוודאי תתייחס אליהם, בצדק, כחד-צדדיים. אני מבין גם מדוע אתה מתרשם מעלילותיו של משרד הביטחון ומייחס לי הפצה של "תהילתי הביטחונית ברבים". אסתפק בציטוט כמה משפטים ממסמכי בית המשפט שדן בענייני במשך יותר משנתיים:
בפסיקתא על בקשת חלופת מעצרי, השופט גורן כתב: ...לא שוכנעתי כי המבקש פעל בחוסר תום לב, מתוך אובססיה, וודאי לא פעל מתוך כוונה להזיק לביטחון המדינה... התרשמותי החד משמעית היא שמכל הדברים שבאו בפני אין לומר, בשום אופן, כי המבקש פעל באופן זדוני על מנת לפגוע בביטחון המדינה... המבקש... מעולם לא שיווה בנפשו, אף לא בסיוטי הלילה הגרועים ביותר שלו, כי מישהו עלול לראות בו סכנה לביטחון המדינה... · בהכרעת הדין שנכתבה על ידי השופט בניימיני ואושרה על ידי שלושת השופטים: שוכנעתי כי הנאשם לא פעל מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה... אין ספק בעיניי כי הנאשם, אשר הקדיש את מרבית שנותיו לחיזוק ביטחון המדינה, לא היה פועל כפי שפעל לו סבר כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי לפגיעה ממשית בביטחון המדינה... שכן הוא עצמו. מבחינה סובייקטיבית, היה משוכנע אז – ועודנו משוכנע היום – כי שום נזק לא היה נגרם לביטחון המדינה כתוצאה מחשיפת הסודות... יתר על כן, כאשר אנשים מנוסים ובכירים בתחום הביטחוני, כמו מומחי הגנה א' וב' (האלוף יצחק חופי (חקה), והאלוף שלמה גזית) מביעים את דעתם כי חשיפת הסודות בידי הנאשם לא הייתה גורמת נזק של ממש – אם בכלל... הנאשם לא פרסם את הידיעות הסודיות נשוא כתב האישום, ואין מחלוקת שהוא גם לא (התכוון) לפרסמן ברבים בלי אישור הצנזורה... התביעה חוזרת ומשווה בסיכומיה פרשה זו עם "פרשת ווענונו", השוואה אשר מקוממת את הנאשם, ובצדק... הנאשם, לעומת זאת, לא פרסם את הידיעה ברבים, ואף לא התכוון לעשות כך בלי אישור הצנזורה... בגזר הדין, השופט בניימיני כתב...מדובר בפסיקה תקדימית שנחרשה על גבו של הנאשם, כאשר עד כה נהגו גם אחרים בדרך בה נהג הנאשם... לא מצאתי ולו פסק דין אחד בו הועמד אדם לדין בשל מסירת ידיעות סודיות למקורבים או לבני משפחה, או בשל דליפת ידיעות סודיות במהלך פרסום ספר או ראיון עיתונאי, כאשר הכוונה הייתה להעביר את החומר לבדיקת הצנזורה לפני פרסומו, ובסופו של דבר החומר לא פורסם בשל התנגדות הצנזורה ... כוונה לפגוע בביטחון המדינה לא הייתה לנאשם... בגזר הדין, יו"ר שלושת השופטים השופטת סירוטה ... בספר הזיכרונות (כתב היד) מביא הנאשם את נוסח ההזמנה – ששמחה אותו עד כדי כך שהיה מוכן לוותר על פרסום זיכרונותיו ברבים, שכן זכה להוקרה בבחינת "יהללך זר ולא פיך" ואין הוא זקוק יותר לאמרה שהדריכה אותו בראשית כתיבת הזיכרונות "יהללך זר – ולא (אם לא) פיך"... חיפשתי ולא מצאתי, לא בפסקי דין שפורסמו בעבר ולא במכמני זיכרוני באלה שלא פורסמו – מקרה דומה לענייננו. התפרסמו בכלי התקשורת מאבקים של קצינים בדימוס ושל פוליטיקאים שפרסמו ספרים שהוצאו מהם פרקים על ידי הצנזורה. היו כאלה שטענו שאיימו עליהם בהעמדה לדין – אך הראשון שהועמד לדין, למיטב ידיעתי, הוא הנאשם, תוך ייחוס כוונה לפגוע בביטחון המדינה... מדברי המומחים מטעמו – שהיו בעת כהונתם בתפקידים בין הקובעים מהי ידיעה סודית – עולה כי לא הייתה זאת "קטסטרופה" אם הדברים היו מתפרסמים... כאמור, הנאשם נהג בגילוי לב מוחלט מבלי להסתיר דבר, כולל דברים שאינם מחמיאים לו. הוא מתאר את הלך הרוחות לפני מלחמת ששת הימים, את הייאוש והחשש שקיננו בלב אזרחי ישראל מההכנות למלחמה של שכינינו ואיומיהם. בתיאור מסכת חייו גילה סוד שאינו מרפה ממנו כל עוד הוא כמעט מהאחרונים היודעים על קיומו. מאידך הוא מתייחס לאחת מאותן ידיעות סודיות כאל "סקופ", והוא מציין שחברו פרויקה פורן האיץ בו להעלות את הדברים על הכתב... הרעיונות, ההברקות, ורוחו הסוערת של הנאשם שהביאה ברכה לרבים ולמדינה בפרט, ויחודו, הם אלה שהביאו עליו גם פורענות... אילו יכלה (המדינה) לומר דבר לעניין העונש הייתה בוודאי אומרת: הניחוהו! נגזרו עלי שתי שנות מאסר על תנאי (השופט השלישי, טל, הציע לגזור עלי מאסר בפועל של שנתיים תוך ידיעה שכבר ישבתי במעצר זמן זה).
מצאתי לנכון להביא את הדברים לידיעתך משום שהנחתי שלחשניו של משרד הביטחון - המסרב עד היום להיפגש עמדי ולהסביר לי מה היה הנזק עליו המשרד ביסס את כתב האישום, וממשיך במעשיו המושחתים (כהגדרתו של עורך דיני יהושע רזניק) להפיץ ברבים עמדה הנוגדת את החלטות בית המשפט (איזה מדינה!... משרד ממשלתי של המדינה איננו מקבל את החלטות בית המשפט של המדינה אפילו לאחר שהתחייב במפורש לקבלן) – הגיעו גם אליך.
סליחה, הארכתי מעבר לכוונתי המקורית. היה חשוב לי שהעיתונאי מספר אחד בסולם המדיה שלי ידע שבתחילתה של "פרשת יצה" לא ביקשתי להפיץ ברבים את "תהילתי הביטחונית", על כול פנים, לא בדרכים שונות מאלה שמפקדיי אריק, עזר, רבין, דיין, פרס ואחרים בחרו. יצה יעקב מר ברנע הגיב על המכתב אבל נמנע מלפרסם את תגובתו מבלי שנבקש את אישורו. |
|
נ